העתיד הוא אלחוטי, מי שאוהב אותו. כבלים מיועדים להיעלם, הם מגבילים מאוד, לא נוחים ולא מכוערים, והטכנולוגיה האלחוטית מתפתחת יותר ויותר כדי לנסות להציע לנו את אותה יציבות, מהירות ואיכות כמו חיבורים קווית. אחת הטכנולוגיות החדשות הללו שתגיע בקרוב לשיפור חיבורי ה- WiFi שלנו בבית זה נקרא WiGig (Gigabit Wireless). אבל זה בא עם מגבלות חשובות, שעשוי למנוע את יישומו בבתים. ממה הוא מורכב, מהם היתרונות והחסרונות שלו? אנו מסבירים את כל מה שלמטה.
מהירות גבוהה יותר מ- WiFi קונבנציונאלי
זהו הלחם היומי שלנו: אנו מכווצים 300Mbps של סיבים סימטריים, אך כאשר אנו מתחברים לרשת ה- WiFi שלנו אנו לא מקבלים יותר מ- 30Mbps להורדה. אם אנחנו מתקרבים לנתב הכל משתפר, אבל כשאנחנו הולכים לחדר השינה או למטבח אנחנו בקושי רואים את נטפליקס באיכות ראויה. לסטנדרטים הנוכחיים יש הרבה בעיות בבתים, במיוחד באזורים עירוניים בהם הרוויה של רשתות אלחוטיות עצומה. הפרעות, קירות ואיכות הנתב עצמו הם האויבים לאיכות החיבור שלנו.
ה- WiGig החדש מגיע להציע לנו מהירות חיבור של עד 8 ג'יגה-סיביות לשנייה, אך צפוי שהוא יכול להגיע ל -80 ואפילו ל -100 גיגה-סיביות בטווח הבינוני. כדי לקבל מושג, הסטנדרט הנוכחי שמציע לנו את המהירות הגבוהה ביותר הוא ה- 802.11ac שיש לכל מכשירי אפל כיום, איתו אנו מגיעים ל -3 גרם לשנייה ברוב המקרים. המשמעות היא שכבר זו מציאות להשיג מהירות כמעט פי שלוש עם ה- WiGig החדש, ונוכל להגיע עד פי 30 למהירות המרבית הנוכחית בעתיד הקרוב. היכן אם כן הבעיה?
טווח מוגבל מאוד: 10 מטר
זה הגורם המגביל של הטכנולוגיה החדשה הזו וזה שעלול בסופו של דבר לגנות אותה לכישלון: בקושי יש לה טווח של 10 מטרים. כדי לתת לך מושג, זה כמו חיבור Bluetooth קונבנציונאלי בעניין זה.. גרוע מכך, הוא לא יכול לעבור דרך קירות, כך שבפועל יכולתו להפעלה מוגבלת לחדר אחד בבית.
המשמעות היא שבכל חדר עלינו להיות מהדר שאחראי על יצירת הרשת לאזור זה. כמובן שהמכשירים שמתחברים ייהנו מחיבור מקסימליאך ההשקעה תחילה תצטרך להיות גדולה כדי להצליח "לחבר" דירה רגילה בת שלושה חדרים.