אמנם נכון כי דרכים טיפשיות למות זה היה משחק ממש קצר, זה לא פחות נכון שנגיעות ההומור שלו והמשחקיות בקושי פרוגרסיבי הפכו אותו לאתגר מהנה לשעות ההשבתה. זה לא היה משחק ששאף לכבוש שעות מחיינו, וגם לא רצה מורכבות, אבל נכון שיותר רמות היו חסרות, ולמרבה המזל עם המהדורה השנייה יש לנו לא מעט רמות חדשות להנאתנו.
משחקים קטנים
אם הייתה מהדורה ראשונה נקודת תורפה שהייתה המספר הקצר של מיני-משחקים, דבר שהם טרחו לפתור באיטרציה השנייה הזו, מכיוון שהם כוללים 28 משחקי מיני שיגרום לנו לסחוט את כל היכולות שלנו אבל גם להוציא יותר מצחוק על התנועות המצחיקות ונגיעות ההומור של הבובות.
בהזדמנות זו היה מבוקש לשמור על הרוח שיצר את המשחק הראשון, שהוא לא אחר מאשר מניעת מוות 'מטופשים' על פסי הרכבת, אך נוספו גם נושאים כמו ספורט. באופן זה המשחק הרבה יותר מגוון מקודמו, אם כי נכון שבסופו של דבר ברגע שאתה משחק שלוש או ארבע פעמים אתה בסופו של דבר מכיר את כל המיני-משחקים ותגובות הדמויות לאירועים השונים.
בְּחִירָה
אולי החידוש הגדול ביותר, מעבר למשחקי המיני החדשים, טמון ב בתפריט הראשי שעלינו לעבור בין תחנות המיני-משחק השונות, המאורגנות על פי הנושא שלהן, ויאפשרו לנו לשחק את אלה שאנחנו הכי אוהבים, ולהיות מסוגלים להימנע ככל האפשר מאלה שאנחנו הכי אוהבים או שנחנקים אותנו בשל מורכבותם.
על המקטע הגרפי יש מעט מה להזכיר, מכיוון שהוא נשאר כמעט ללא שינוי ביחס למהדורה הראשונה. גם זה לא הכרחי, כי בדיוק מה שדרשו אוהדי המשחק הנחמד הזה היו משחקי מיני חדשים ששמרו על הרוח המקורית ולא שינו את הגרפיקה או האנימציות של הדמויות.
כמובן שהמשחק עדיין חופשי, ולמרות רכישות מסוימות מתוך האפליקציה, זה לא ישגע אותנו להוציא כסף על הכאת רמות או הפיכת המשחק לנסבל יותר. המשחק הוא מה שהוא, בקושי שלו, ללא מלכודות או תוספות, וכמובן יוצא מן הכלל כמו זה זוכה להערכה רבה בזמנים שרצים ב- App Store.